החופש להיות אני - עבודה עם ילדים - מפגש פרידה

הטיפול ברותם נמשך שמונה חודשים. קטעי הטיפול הבאים לקוחים מתוך המפגש האחרון.

רותם: (לאחר הכניסה למרחב המשחק) שוב את פה? מטפלת: כן. היית מאמין? רותם: טוב. אז מה עושים? מטפלת: נראה לי שממתינים. רותם: הוא כבר עבר? (טרנספורמציה). מטפלת: לא יודעת. רותם: אני מאחר. מטפלת: כן, גם אני. רותם: יו, מתי הוא יגיע. מטפלת: אני פה כבר שעות. רותם: באמת? המטפלת: האמת שכבר שמונה חודשים, אבל מי סופר. רותם: נראה לי שהוא לא בא היום. מטפלת: ככה זה. רותם: כן, לפעמים הוא לא בא. מטפלת: אז מה עושים? רותם: הולכים קדימה. מטפלת: (מתחילה לצעוד במקום – (טרנספורמציה). רותם: (כמפקד בצבא) קדימה צעד! מטפלת: ימין, שמאל, ימין. רותם: חייל! מה אתה עושה? מטפלת: חשבתי שצועד. רותם: רד ל-20. מטפלת: (יורדת לשכיבות סמיכה) היה ברור שבפגישה האחרונה אני אעשה לפחות דבר אחד לא בסדר ואתה תגרום לי להזיע! רותם: (טרנספורמציה) חשבת שתתפטרי (ממני) כל כך בקלות? מטפלת: זה בקלות? רותם: סוף סוף נפטרתי ממך! מטפלת: סוף סוף נפטרתי ממך! רותם: אני שונא אותך. מטפלת: אני שונאת אותך. רותם: אני שונא לבוא. מטפלת: אני שונאת שאתה בא! רותם: (קופץ על המטפלת ומחבקה חיבוק גדול – טרנספורמציה) רותם: תגידי, כמה זמן לא ראיתי אותך? מטפלת: באמת המון זמן. איך גדלת? רותם: את יודעת, אני כבר בן עשרים, נשוי עם שלושה ילדים, מרוויח מלא כסף. מטפלת: איך הזמן רץ. רותם: ומה אצלך? מטפלת: אתה יודע, אותו דבר. רותם: עדיין באותו מקום? מטפלת: היית מאמין? רותם: את זוכרת איך

היינו משחקים אז, כשהיו לי בעיות? מטפלת: כן, היית בא אלי והורג אותי. רותם: לא תמיד. לפעמים רק פוצע. מטפלת: נכון, נכון. רותם: טוב, אני חייב לזוז. מטפלת: תשמור על עצמך. רותם: גם את. ביי. (מושיט יד) במשך שמונת חודשי המפגשים עם רותם חל שינוי בחייו. במרחב המשחק, נפתחה בפניו האפשרות לגלם במשחק הדמיוני דמויות שונות, להביע את פחדיו, בלבולו וזעמו, מבלי לפגוע פגיעה ממשית בסובבים אותו. השלב האחרון בתהליך הטיפולי התבטא ביכולתו ההולכת וגוברת לחשוף בפני עצמו ובפני האחר צדדים פגועים באישיותו ולקבלם מחדש. כך, למשל, הודה רותם במפגש האחרון שאכן היו לו בעיות. הוא קפץ אל עבר המטפלת וחיבק אותה, ולבסוף הצליח להיפרד במחווה פיסית ובדיבור והמשיך לדרכו. ברגעי סיום אלה ניתן לראות את רמת האינטימיות הגדולה המתאפשרת במפגש ה-DvT, ואת החופש להביא לתוך מרחב המשחק תכנים לא פשוטים. החופש של המטפלת להיפגש עם רותם אפשרה לו להיפתח ולשחק עם תכנים מורכבים בפגישת הסיום. מיקי לא פחדה להתמודד עם משפטים כמו - "סוף סוף נפטרתי ממך!", " אני שונא אותך", "אני שונא לבוא", וזה איפשר לרותם להשתחרר, לשחק ולעבור טרנספורמציה .

הרבה פעמים מטופלים מתמודדים עם חוויות לא פשוטות בזמן פרידה, ומרחב המשחק של ה-DvT הוא המקום שבו הן יכולות לבוא לידי ביטוי ולהשתנות. החופש של המטפל להיפגש ולשחק עם הרב-מימדיות של החוויה האנושית מאפשר למטופל לשחק עם התכנים שעולים אצלו במפגש הטיפולי ולהתבטא בחופשיות ומתוך אמון מלא.

המקרה הוא חלק ממאמר בכתב העת "בין המילים" שנכתב ע"י גדעון זהבי ומיקי ליבנה.